ערמונית (פרוסטטה) מוגדלת

גבר גבר, כל מה שרצית לדעת על בלוטת הערמונית ולא העזת לשאול

בלוטת הערמונית ממוקמת מתחת לשלפוחית השתן ומקיפה את השופכה.

הגדלה שפירה של בלוטת הערמונית הינה מצב בו בלוטת הערמונית מתרחבת ויוצרת לחץ על שלפוחית השתן.

הלחץ הממושך שמופעל על השלפוחית גורם לכיווץ פחות יעיל של שלפוחית השתן, מה שמוביל לעליה בעוצמת ההתכווצות של השלפוחית (במטרה לגרום להתרוקנות יעילה יותר).

כתוצאה, מתעבות דפנות שלפוחית השתן השלפוחית, נוצרת היפרטרופיה (גדילת יתר של רקמה עקב פעילות יתר) של השריר החלק ונפגעת יכולת הכיווץ של השלפוחית הגורמים לקשיים שונים בהטלת שתן.

בגיל ההתבגרות גדלה הבלוטה משני הצדדים בצורה מאוזנת אך בגיל המבוגר גדילה של הערמונית מתבצעת בסמוך לשופכה.

הגורמים להגדלה שפירה של בלוטת הערמונית כנראה טמונים בשינויים הורמונליים המתרחשים אצל הגבר ככל שעולה גילו.

אחת התיאוריות לסיבה, גורסת  כי הגורם טמון בשיעור עליית האסטרוגן. בקרב גברים מצוי האסטרוגן ברמות נמוכות יחסית לנשים. עם עליית הגיל יורדת רמתו של הטסטוסטרון והיחס בינו לבין האסטרוגן משתנה. עקב כך עולה רמת האסטרוגן וגורמת, כנראה, לגדילה והתרחבות תאים ובכלל זה הגדלה של בלוטת הערמונית.

בתחילה (גדלה מעט)  יופיעו התסמינים הבאים: 

·  דחיפות ו/או תכיפות במתן שתן.

·  דליפת שתן.

·  זרם שתן חלש, איטי או קטוע.

·  תחושת חוסר התרוקנות לאחר מתן שתן.

·  תחושת כאב או צריבה בעת מתן שתן.

בהגדלה משמעותית יותר (עקב חסימה של השופכה) יופיעו התסמינים הבאים: 

אצירת שתן

זיהומים בדרכי השתן

אי ספיקת כליות

נזק לשלפוחית השתן

חוסר שליטה על הסוגרים

והתפתחות גידול ממאיר

גורמי הסיכון להגדלה של בלוטת הערמונית כוללים:

גיל,

עודף משקל,

צריכת אלכוהול מוגברת,

רמות כולסטרול גבוהות 

עישון,

מחסור באבץ

רמות לחץ ומתח מוגברות.

אבחנה של הגדלה שפירה של בלוטת הערמונית:

אבחנה של הגדלה של בלוטת הערמונית מבוצעת על ידי אורולוג (רופא המתמחה במערכות הרבייה והשתן הגבריות), כאשר קיימים תסמינים אופייניים לתופעה.

הבדיקות להגדלה של הבלוטה כוללות:

·  בדיקה רקטאלית - בבדיקה זו מתבצע מישוש של בלוטת הערמונית דרך פי הטבעת על מנת לבדוק את גודלה ומרקמה של הבלוטה.

·  בדיקת דם - בבדיקה מודדים את רמות חלבון PSA (Prostate Specific Antigen). חלבון זה מיוצר בתאי הערמונית וקיים ברקמת הערמונית ובנוזל הזרע. עלייה ברמת החלבון יכולה לשמש כמדד לגדילת בלוטת הערמונית. נחשבת ליעילה ואמינה. עם זאת, אינה מאפשרת להבחין באופן חד משמעי בין גידול ממאיר ושפיר.

·  אולטרא סאונד רקטלי - בדיקת הדמיה המתבצעת באמצעות מכשיר המוחדר דרך פי הטבעת אל בלוטת הערמונית.

·  ביופסיה - במידה וקיים חשד לגידול ממאיר בערמונית מתבצעת ביופסיה המבוקרת תחת מכשיר הדמיה אולטרא סאונד). הבדיקה מבוצעת באמצעות מחט המוחדרת אל הערמונית, שם נלקחת דגימה מרקמת הבלוטה לבדיקה מעמיקה בתנאי מעבדה.

טיפול קונבנציונאלי להגדלה שפירה של בלוטת הערמונית:

במידה ומתקיימים תסמינים התחלתיים קלים מומלץ לבצע מעקב, להפחית בצריכת אלכוהול וקפאין ולבצע תרגילים לחיזוק רצפת האגן.

במקרים בהם קיימת פגיעה באיכות חייו או בריאותו של המטופל מתחילים בטיפול תרופתי 

·  חוסמי קולטני אלפא - תרופות אלו חוסמות את קולטני אלפא הנמצאים על צוואר שלפוחית השתן ואחראים על סגירתו. התרופות מסייעות בהקלה בהטלת שתן. דוגמא לתרופות מסוג זה: Tamsulosin (Omnic, Promnix), Alfuzosin (Xatral), Doxazosin (Cadex).

·  מעכבי אלפא רדוקטאז - תרופות אלו גורמות לעיכוב פעולת האנזים 5 אלפא-רדוקטאז האחראי להפיכת טסטוסטרון לתרכובת הנקראת דהידרוטסטוסטרון (Dihydrotestostrone) שהינה בעלת תפקיד בגדילת הערמונית. דוגמא לתרופות מסוג זה: Dutasteride (Avodart), Finasteride (Pro- cure)

תהליכים ניתוחיים (במקרים בהם הטיפול התרופתי אינו מקל על התסמינים)

·  TURP - Transurethral Resection of the Prostate - הניתוח הנפוץ ביותר. הניתוח מתבצע באמצעות החדרת סיב אופטי (אנדוסקופ) דרך השופכה אל הערמונית. הסיב כולל סכין מיוחדת אשר מסייעת בחיתוך רקמת הערמונית החוסמת את זרימת השתן. לאחר הניתוח נלקחת הרקמה לבדיקה מיקרוסקופית.

·  TUMT - microwave thermo therapy - טיפול תרמותרפיה. במהלך הטיפול מוחדרת צינורית אל תוך שלפוחית השתן. הצינורית עוברת חימום (באמצעות גלי מיקרו) אשר הורס את רקמת בלוטת הערמונית.

·  לייזר - טיפול זה נעשה באמצעות קרני לייזר אשר ממיסות את רקמת הערמונית.

·  ניתוח פתוח - כאשר בלוטת הערמונית מוגדלת באופן חריג נשקל צורך לביצוע הליך ניתוחי פולשני. הניתוח נעשה בפתיחת בטן תחת בהרדמה מלאה ובמהלכו מסירים את רקמת הגידול בערמונית.  

טיפול טבעי בהגדלה שפירה של בלוטת הערמונית

הפחתת רמות לחץ שלו תפקיד משמעותי בהתפתחות ההגדלה – כל השיטות לאיזון

תזונה לטיפול בהגדלה שפירה של בלוטת הערמונית: 

הגברת צריכה של מזונות המכילים:

·  אבץ

·  אומגה 3

·  קוורציטין

·  אסטקסנטין

·  ליקופן (מומלץ לצרוך עגבניות, בעיקר מבושלות, אשר מכילות ליקופן שהינו נוֹגד חִמצון המסייע בהגנה על בלוטת הערמונית).

·  חלבון מן הצומח

·  מוצרי סויה וזרעי פשתן המכילים פיטואסטרוגנים (אסטרוגנים צמחיים) המסייעים בשמירה על המאזן ההורמונלי. במחקרים קליניים הודגם כי צריכת מוצרי סויה מפחיתה את הסיכון להגדלה שפירה ו/או ממאירה של הערמונית.

·  סלניום

הימנעות או הפחתת צריכה של:

·  מזונות המכילים שומן רווי וכולסטרול- בשר בקר, מזון מעובד, מרגרינה, חמאה, שמנים מזוקקים. שמשבשים את המאזן ההורמונלי.

·  מזונות מן החי כגון בשר, חלב ומוצריו וביצים אשר עלולים להכיל הורמונים מלאכותיים אשר מחריפים את חוסר האיזון ההורמונלי.

·  פחמימות פשוטות (סוכר, קמח לבן, עוגות ועוגיות) - עלייה וירידה מהירה ברמת הסוכר בדם גורמות לשחרור הורמונים כגון אדרנלין ונור-אדרנלין, אשר ממריצים את מערכת העצבים הסימפתטית וגורמים לחוסר איזון עצבי והורמונלי.

·  קפאין ואלכוהול – מומלץ להימנע מצריכת יתר של קפאין ואלכוהול (בעיקר בשעות הערב) אשר מגבירים את הצורך במתן שתן. בנוסף, אלכוהול גורם לניצול מוגבר והפרשה של ויטמינים ומינרלים אשר חיוניים לתפקוד המערכת ההורמונלית.

·  מזונות תעשייתיים, מעובדים, מלאכותיים ומשוּמרים המכילים צבעי מאכל וחומרי טעם וריח אשר מחלישים את מערכת החיסון ועלולים לפגוע במאזן ההורמונלי.

צמחי מרפא לטיפול בהגדלה שפירה של בלוטת הערמונית:

דקל ננסִי  Serenoa serrulata - פירות הדקל הננסי עשירים בחומצות שומן רבות  ובפיטוסטרוֹלים ובעלי השפעה נוגדת דלקת והשפעה מעכבת על האנזים 5 אלפא רדוקטז אשר גורם להפיכת טסטוסטרון לדההידרוטסטוסטרון. פירות הצמח אף מונעים היקשרות של DHT לקולטנים. בנוסף, השימוש בפירות הצמח הודגם כיעיל במספר רב של מחקרים קליניים אשר מצאו אותו בטוח לשימוש גם לאורך זמן. חשוב לציין כי פירות הדקל מגבירים רגישות של תאים לקרינה ולכן אין להשתמש בצמח בזמן הקרנות לערמונית.

שורש סִרפד Urtica dioica radix - נמצא יעיל בכמה וכמה מחקרים קליניים להפחתת תסמינים של הגדלה שפירה. מנגנוני הפעולה המשוערים הם עיכוב האנזים ארומטאז (אנזים זה הופך טסטוסטרון לדהידרוטוטסטרון ולאסטרוגן) והפחתת היקשרות אסטרוגן לרקמת הערמונית על ידי עיכוב היקשרות האסטרוגן לנשא חלבוני אשר מוביל אותו אל הערמונית. ברוב המחקרים הקליניים נבדק שורש הסרפד יחד עם פירות הדקל הננסי והתוצאות שהושגו לא פחתו מתוצאות שהושגו בעזרת טיפול תרופתי.

פרחי צבר (Opunita ficus-indica) - כן הפרחים של הסברס, הצומח פרא גם בארצנו שימשו מסורתית לטיפול בבעיות בערמונית. מחקר שנערך בישראל הדגים בפעם הראשונה באופן קליני את יעילות השימוש בצמח. המחקרים שנערכו על פרחי הצבר כללו שימוש במינון של 1500 מ"ג פרחים ביום. לפרחי הצבר יש גם השפעה מורידת סוכר ושומנים בדם, מצב שכיח בקרב חולי הגדלה שפירה של הערמונית.

פּטריית ריישִי   Ganoderma lucidum- מספר מועט של מחקרים עוסק בהשְפעת הצמח על תפקוד הערמונית (בזכות השְפעתו המעכבת על האנזים 5 אלפא רדוקטאז). על אף שישנן עדויות פרה-קליניות להשפעה ההורמונלית של הצמח (עיכוב ייצור דהידרוטסטוסטרון), תוצאות המחקרים הקליניים מלמדות אמנם על שיפור סובייקטיבי בתסמינים ועל שיפור באיכות החיים של הנבדקים על פי דיווחם, אך לא על שינוי במדדים האובייקטיביים: רמות הטסטוסטרון בסרום, נפח הערמונית, מדדי השתן, ורמות האנטיגן הספציפי של הערמונית (PSA). 

גדִילן מצוי   Silybum marianum - שיפר תסמינים קליניים ומדדים מעבדתיים של הגדלה שפירה של הערמונית מבלי להשפיע על רמות הטסטוסטרון בסרום.

תוספי תזונה שיכולים לסייע:      פיקסמן, לייאון, סרפד, אומגה 3, פטריות ריישי, בלנסין, גדילן, קוורציטין,, אסטקסנטין

בברכת בריאות איתנה,

אברהם מור קצב

נטורופת והרבליט קליני  ND MA CIH